לא יצא לי לשוחח עם בני ישראל בזמן עבדותם במצריים, אבל אני מניח שאם היה מזדמן לי לראיין כמה מהם ולשאול אותם מה הם היו רוצים לשפר בחייהם המקצועיים, רבים מהם היו משיבים "לעבוד פחות ולהרוויח יותר".
אז כמו שאמרתי, עם בני ישראל לא יצא לי לשוחח, אבל אני כל הזמן נפגש, משוחח ומראיין עורכי דין רבים מכל הקשת. חלקם הגדול הם צאצאים של אותם עבריים… וכאילו לא השתנה דבר במשך אלפי השנים הללו.
עדיין, רוב עורכי הדין, אלה שמרוויחים הרבה ואלה שמרוויחים פחות, בעלי משרדים ושכירים, כמעט כולם מדברים על לעבוד פחות ולהרוויח יותר. רבים גם מזכירים את המונח "עבדות מודרנית" ככל שהדבר מתייחס להשתעבדות לעבודה במקצוע שלנו. מקצוע בהחלט תובעני ולמרות זאת עורכי הדין לא זוכים להערכה הראויה לעבודה המרובה שהם משקיעים בשירות לקוחותיהם.
אם נחזור לרגע לסיפור ההגדה, הרי ברור שעד שמושה נכנס לתמונה, לעבריים זה נראה היה בלתי אפשרי לשנות את המצב ולצאת מעבדות לחירות, זה לא נראה הגיוני, זה לא נראה מעשי ואני יכול להבין שמנקודת מבטם זה בהחלט היה יכול להיראות כך. האם גם לכם נראה שלהרוויח יותר מבלי להשקיע עוד זמן, שלא נדבר על להשקיע פחות זמן, זה בלתי אפשרי או משימה כנגד כל הסיכויים?
תחילת התהליך של היציאה לחופשי היה בהצבת מטרה ברורה. היה ברור לאן כל הסיפור הזה מוביל. לא זכור לי שבתחילה דובר שם על שיפור התנאים, הוספת ימי חופש, העלאה בשכר וצמצום שעות העבודה. המיקוד שם היה מאוד ברור. היו אתגרים לא פשוטים בדרך וגם הגורמים שהושפעו מהעניין הזה ובראשם פרעה, לא בדיוק שיתפו פעולה ושמחו על העניין. היו אפילו רגעים שזה נראה כאילו זה לא עומד לקרות, וגם כבר אחרי היציאה, שום דבר לא היה סגור עד שבני ישראל צלחו את ים סוף. כמי שמכירים את סוף הסיפור, אתם יודעים שזה נגמר בצורה שלא תאמן, יד חזקה, זרוע נטויה אותות ומופתים אבל בסוף יציאה לחופשי וסיום העבדות.
לפני שאני ממשיך, חשוב לי לשאול אתכם, אם בני ישראל היו מתייעצים אתכם, כדי לשפר את חייהם, מה הייתם מייעצים להם? אולי השתלמות נוספת בכל החידושים האחרונים בבניית פירמידות, אולי להשתדל יותר ואז פרעה יעריך את המאמץ יותר, אולי לוותר על שבתות וחגים ולהתמסר בצורה טוטאלית לעבודה. בוודאי שלא. כעורכי דין שיודעים לקרוא את התמונה הייתם שואלים את בני ישראל מהי המטרה שלהם ואם התשובה הייתה "לצאת לחופשי" הייתם בונים את האסטרטגיה המתאימה ביותר כדי הגדיל משמעותית את הסיכוי שזה יקרה.
ככל שמדובר על העבדות המודרנית, לצאת מעבדות לחירות זה עניין סובייקטיבי אבל אני מניח שרוב עורכי הדין לא היו אומרים שהשאיפה שלהם היא לא לעבוד, אלא להיות מאושרים במסגרת העיסוק שלהם. אצל חלק מעורכי הדין זה להרוויח יותר, אצל אחרים זה יותר זמן פנוי ויהיו אחרים שידברו על הצלחה במקצוע. לכל אחד היציאה הסובייקטיבית שלו מעבדות לחירות ובנקודה הזו, בדיוק כמו אצל בני ישראל, יציאה מעבדות לחירות נראית לרוב כבלתי אפשרית, לא הגיונית ולא מעשית. אלא שהגדרה מדוייקת של המטרה תוך בניית אסטרטגיה מתאימה מעלה מאוד את הסיכויים שזה יקרה, כמו שכבר למדנו מסיפור ההגדה.
לדוגמא, עו"ד שמבקש לעצמו הצלחה עסקית וכלכלית גדולה יותר, כדי ליצור ביטחון כלכלי ובכך לחוות תחושת חופש יצטרך לבחון האם הוא פועל בצורה אפקטיבית כדי להשיג את המטרה הזו. לא אחת אני פוגש עורכי דין שעושים המון ומשקיעים המון מאמץ בעבודה היומיומית, בהשתלמויות, קריאת פסקי דין וכד' – עשייה מבורכת וחשובה מאין כמוה. אלא, שאם איננה נתמכת ברכישת מיומנויות עסקיות ובעשייה מאומצת בתחום ההתפתחות האישית, העסקית והכלכלית הרי שהסיכוי להגיע להצלחה כלכלית הוא קטן מאוד.
אז איך תגדירו את היציאה האישית שלכם מעבדות לחירות?
מה אתם עושים כדי להבטיח שזה יקרה?
שיהיה חג שמח במיוחד ואשמח לקרוא את התגובות שלכם ממש כאן מתחת לבלוג.
